מיינדפולנס, או מודעות קשובה, היא סוג של תשומת לב שאפשר לפתח על ידי אימון ותרגול. זו מודעות לא שיפוטית שמופנית באופן עקבי למה שקורה כאן ועכשיו. באנגלית mindfulness, ובעברית לעתים "קשיבות", "קשב" או פשוט "מיינדפולנס".
אימון בסיסי במיינדפולנס, אורך מספר שבועות. המחקר מעיד על שיפורים שונים ברמת המוח והקוגניציה. האימון מוביל לשיפור בקשב וריכוז, ויסות וניהול עצמי, מגביר אמפתיה וחשיבה יצירתית ומגביר מודעות עצמית. האימון כולל הפנייה שיטתית של מודעות לא ביקורתית למה שקורה בכל רגע, במיוחד לחושים, תחושות הגוף, מחשבות ורגשות.
האימון דומה למדיטציה, ומושפע מסוגים שונים של מדיטציה בודהיסטית. בעשרים השנים האחרונות הוא עבר התאמה להקשרים שאינם דווקא רוחניים, דתיים או בודהיסטים, וזכה לתיקוף מדעי במספר עצום של מחקרים מדעיים.
אנחנו יודעים היום, שפיתוח שיטתי של מודעות קשובה עוזר להפחתה של מתח, חרדה, תסמינים פסיכוסומטיים, רמת כאב, ובמקרים מסוימים אפילו דיכאון. אימון של 45 דקות ביום במשך כמה שבועות מוביל לשיפור בחוסן הנפשי וביכולת הקלה של מצבים קשים.
משום כך, אפשר למצוא היום קורסים במיינדפולנס בבתי חולים, בתי ספר, קליניקות לטיפול פסיכולוגי ואפילו בחברות ותאגידים דוגמת גוגל, פייסבוק, לונדון טרנספורט, ועוד.
לכולנו יש יכולת מסוימת לכוון את תשומת הלב. ללא יכולת כזו לא הייתם קוראים את השורות האלה. אבל היכולת הזו מוגבלת ולא מיומנת.
הסחת דעת וקשיי ריכוז מאפיינים תשומת לב שאינה מאומנת. לעתים קרובות התודעה שלנו "נחטפת" על ידי משהו שראינו או שמענו או חשבנו. בלי ששמנו לב, אנחנו מגלים פתאום שבילינו ערב שלם מול הפייסבוק או הטלוויזיה במקום לעשות את מה שתכננו.
למודעות קשובה יש מאפיינים נוספים מלבד ריכוז. היא מכוונת את תשומת הלב לדברים מסוימים. במיוחד למה שקורה כאן ועכשיו.
אנחנו מבלים שעות וימים בעיסוק במה שהיה או במחשבות ודאגות על מה שיהיה. לעומת זאת, מה שקורה ממש עכשיו חומק מאתנו. למה זה חשוב?
כי כל הרגעים היפים והמרגשים של החיים מתרחשים בזמן הווה. זה הזמן היחיד שיש כדי לחוות אותם. מצד שני, גם כל הדאגות והכאב נולדים בהווה, ואם לא נשים לב הם עלולים להגיע למימדים גדולים, ואנחנו לא נדע אפילו מניין הם באו.
הרגע הזה, כאן ועכשיו, הוא הרגע היחיד שקיים בו אפשר לעשות איזה שינוי בקשר לחיים שלנו.
ההיבט השלישי של מיינדפולנס, הוא חוסר שיפוטיות. שיפוט הוא כמובן כלי קוגניטיבי חשוב לאדם החושב, אבל עודף שיפוטיות וביקורתיות, ובמיוחד שיפוטיות עצמית. עלולה לגרום לקונפליקטים פנימיים וחיצוניים בין המציאות לבין הציפיות שלנו ממנה.
במקום לטפח שיפוטיות וביקורתיות עם מודעות קשובה אנחנו מטפחים הכלה והתבוננות מכילה שתאפשר לנו לראות גם את הטוב וגם את הרע באופן ברור יותר.
שלושת המרכיבים האלה — הפעלה מכוונת של תשומת הלב לרגע הנוכחי, וללא שיפוטיות:
הופכים את התרגול של מודעות קשובה לכלי רב עצמה. האימון כמובן אינו מטרה כשלעצמו. המטרה היא לראות דברים בבהירות גדולה יותר כדי ללמוד לעשות שינויים נחוצים באופן יעיל ומועיל לעצמנו ולאחרים.
מודעות כזו אפשר לפתח על ידי אימון שיטתי, כמו שמפתחים שריר או מיומנות בנגינה או כל מלאכה אחרת. אם האימון ממושך ומשמעותי יכולים להיווצר שינויים קבועים ברמה המוחית, שבאופן חיצוני באים לידי ביטוי בשינויים בהתנהגות, ברגשות, ובצורות חשיבה.
אין תרגיל אחד שרק באמצעותו מפתחים מיינדפולנס. אפשר להסתכל על סוגים מסוימים של תרגילי מדיטציה כמו סוגים שונים של מכשירי כושר בחדר כושר. כל אחד מפתח "שריר" אחר או מיומנות אחרת.
